בנם של לילך ושי. נולד ביום ט"ו באב תשס"ב (24.7.2002) בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן. אח קטן לאיתמר.

יהונתן (ג'וני) גדל והתחנך במעוז חיים, למד בגנון "לילך", בגן "תומר" ובבית הספר היסודי "דקלים" שבקיבוץ חמדיה הסמוך. ב-2010, כשסיים את כיתה ב', עברה המשפחה למושב מולדת שבגליל התחתון, ומכיתה ג' ג'וני למד בבית הספר היסודי "עמק חרוד" שבקיבוץ עין חרוד איחוד. משם, המשיך לתיכון הסמוך, בית הספר הרב תחומי השש-שנתי "עמל עמק חרוד".

לג'וני תכול העיניים היה חיוך שובה לב, בורך בשמחת חיים מדבקת ובקסם אישי בלתי נדלה. הוא היה קופצני, תזזיתי וחברותי, איש של אנשים, תמיד מוקף בחברים ונמצא במרכז החבורה. עם חוש ההומור ורוח השטות שאפיינו אותו, ידע להפוך כל סיטואציה למצחיקה, חיובית ואופטימית, תמיד פיזר סביבו שמחה, טרף את החיים וניצל כל רגע בהם.

אחרי שעות הלימודים, השתתף בחוגי כדורגל, קט-סל, קראטה ועוד.

כנער, הצטרף לחוג כושר קרבי והביע את רצונו להשתלב בצבא בעשייה קרבית ומשמעותית ככל שניתן. הוא היה ציוני, שורשי וערכי וראה את השירות הצבאי הקרבי כשליחות. את הארץ אהב ולמד דרך הרגליים, טייל עם משפחתו לאורכה ולרוחבה ונהג לצאת עם חברים לטבע ולחפש מעיינות ונופים יפים. במיוחד התגאה באזור מגוריו, נהנה להכיר לאנשים את הנופים בהם גדל ולצפות בשקיעות מנקודות תצפית מיוחדות בסביבה.

לצד ההומור והקלילות שאפיינו אותו, ידע גם להיות רציני וניחן בשכל חריף ובחדות מחשבה ולשון. הוא היה דעתן מאוד, דאג לומר את דעותיו גם כשפחות התאימו לאחרים, ולא אהב לעשות את מה שכולם עושים. תמיד היה אמיתי וכן, ונשאר נאמן לערכים ולעקרונות שלו בכל מחיר. חבריו נהגו להתייעץ עמו בכל נושא, וידעו שתמיד ישמח לעזור, לתת את העצה הנכונה וגם לומר את האמת הקשה כשצריך.

עם סיום הלימודים בתיכון, התנדב לשנת שירות ב"כישורית" – כפר טיפולי לאנשים עם צרכים מיוחדים, השוכן סמוך לכרמיאל. במסגרת ההתנדבות, ליווה באופן אישי את אחד הדיירים בכפר, יצר עמו קשר קרוב ומיוחד, וגם לאחר תום שנת השירות, המשיך לשוחח איתו והגיע לבקר אותו בכפר בכל הזדמנות.

החיים במקום מילאו אותו באושר והעבודה בפינת החי ובדיר העיזים חשפה בפניו עולם חדש ומסקרן. הוא החל להתעניין בחקלאות, למד על גידול בעלי חיים וחלם להקים בעתיד דיר עיזים משלו. עבורו, אלו היו חיים של שליחות ציונית והוא שאף בכל ליבו לחיות מתוך חיבור לאדמת ארץ ישראל, שאותה כה אהב.

ב-5.12.2021 התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בחטיבת "גבעתי". הוא עבר את הגיבוש לסיירת "גבעתי" ובסיומו הוצב ביחידה הרב-ממדית (רפאים 888) – יחידת קומנדו מיוחדת של זרוע היבשה. עם סיום המסלול, מונה לתפקיד סמל של צוות צעיר יותר במסלול הכשרת החיילים ליחידה. תוך כדי ההכשרה, המפק"צ (מפקד צוות) נאלץ לעזוב וג'וני מונה כממלא מקומו.

הוא היה מפקד מוערך, מרשים, מחויב ומסור, שאהב את חייליו בכל ליבו ותמיד תמך, עזר וייעץ להם. עבורם, הוא היה החבר הכי טוב, דמות אב ודוגמה אישית לחוסן, מקצועיות ודבקות במשימה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

ג'וני היה בבסיס בסוף השבוע והתכונן למסע המסכם של חייליו, שהיה אמור לצאת לדרך במוצאי השבת. בשבת בבוקר, עם פרוץ המתקפה, הוקפץ עם חייליו לאזור עוטף עזה, ויחד לחמו בקיבוץ רעים ובלמו בגופם את מחבלי החמאס במשך שעות ארוכות של לחימה עזה ועיקשת.

בהמשך, לקח עם חייליו חלק בתמרון הקרקעי בשטח רצועת עזה, כשהוא עדיין ממלא את מקום המפק"צ. הוא פעל בלי פחד, מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך, והוביל את הצוות באומץ ובנחישות לכל משימה.

בסוף דצמבר 2023 יצא לקורס קצינים, וביקש לחזור לאחריו לשמש כמפקד על לוחמים ביחידה. במהלך הקורס הכיר את איה, וההיכרות בין השניים הפכה לאהבה גדולה.

ביולי 2024, עם תום קורס הקצינים, שובץ כקמב"צ (קצין מבצעים) לוחמים. ג'וני התמסר לתפקיד וביצע אותו על הצד הטוב ביותר.

אחרי ארבעה חודשים בתפקיד, הגשים את חלומו וקיבל פיקוד על צוות לוחמים משלו. יחד איתם, חזר ללחימה ברצועת עזה.

ב-29.10.2024, במסגרת פעילות מבצעית לילית בעיר ג'באליה שבצפון הרצועה, יצא עם חייליו לפשיטה על אחד המבנים בעיר. הכוח טיהר את הקומה הראשונה במבנה ועלה, כשג'וני בראשו, לטהר את הקומה השנייה. ברגע זה, הופעל מטען רב עוצמה שהוטמן במקום. ג'וני נפגע מהפיצוץ ונהרג. יחד איתו נהרגו שלושה מחייליו.

סגן יהונתן (ג'וני) קרן נפל בקרב ביום כ"ז בתשרי תשפ"ה (29.10.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין במולדת. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

אימו, לילך, כתבה: "'אימא, אבא, הגעתי. לילה טוב!' ככה, מאז ולתמיד, זה הסיכום בין האימא שאני לבנים הנפלאים שלי. כשהם חוזרים, לא משנה מהיכן, לא חשובה השעה, דלת חדר השינה נפתחת: 'אימא, אבא, הגעתי. לילה טוב!' שלושה חודשים שאתה אינך, יהונתן שלי, הייתי נותנת הכול שוב לשכב דואגת, לחכות שתחזור!"

חייליו של ג'וני יזמו פרויקט לזכרו בשם "קרן אור", במסגרתו מחולקים משלוחי מנות ומצרכים לנזקקים לקראת שבתות וחגים.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_yonatan_keren. בעמוד תמונות, סרטונים וסיפורים מתחנות חייו השונות.

עמודי הנצחה נוספים נפתחו באתר storyofmylife ובאתר "קווים לדמותם".